הצד הקל של סרטן הערמונית

להיות מאובחן כחולה סרטן זוהי חוויה נוראית.

ענן שחור נוחת עלינו ועל משפחתנו ומקדיר עלינו את עולמנו. הענן השחור הוא ענן של פחד ושל כל אותם דברים הצצים במוחנו למשמע אותו משפט מצמרר : “יש לך סרטן”.

אנשים רבים נשלטים על ידי הפחד והם שוקעים בדיכאון. אחרים מתרוצצים ומחפשים את תרופת הפלא. חלק מאלו שזה עתה אובחנו מראים איפוק ושיקול דעת. הם משתדלים, ומקיימים אורח חיים רגיל ובו בזמן נלחמים בסרטן. רבים המשתייכים לקטגוריה זו מחליטים ומתאמצים להנות ולהעריך את החיים.

סרטן הערמונית בגברים יכול לגרום לאיבוד החשק המיני, לאיבוד הכושר המיני, לדליפת שתן ולעיתים אף למוות בכאבים וביסורים קשים. לעיתים הטיפול גרוע מן המחלה.

לאחר שאובחנתי כחולה סרטן הערמונית בתחילת 1997, החלטתי לא להרשות לסרטן להשתלט על חיי. מאז אותה החלטה, לפני כ- 7 שנים התחלתי גם לראות את הצד המבדח של המאורעות המצויים סביבנו. צריך רק להיות מוכנים לראות אותו.

אני מבקש לשתף אתכם בכמה מן הרגעים הקלים והמבדחים בחיי עם הסרטן.

ימים אחדים לאחר ששוחררתי מבית החולים, הלכנו למסיבה. הייתי עדין מחובר לקטטר. הקטטר מוליך את השתן לתוך שקית הקשורה ברצועה לחלק התחתון של הרגל. המכנסיים ,כמובן, מסתירים זאת. כשישבנו ליד השולחן, התחלתי להניע את הרגל עם השקית. לפתע, נקטעה השיחה. כמה מן היושבים סביב השולחן הבחינו בקול חרישי, כקול מים מפכים. דבר זה הוביל לוויכוח ערני באשר לגורם לאותו רחש. מישהו חשב ששמיעת הקול היתה תוצאה משתית הפונש החריף שהוגש.

עבודתי כמתנדב באגודה הישראלית במלחמה בסרטן, כוללת מתן הרצאות בנושא סרטן הערמונית. כמצג ויזואלי אני משתמש בתמונה של אזור האגן של האדם שבו נראה מיקומם של אברי המין של הגבר ומיקומה של הערמונית.

נתבקשתי לדבר בפני קבוצה של פנסיונרים בעיר קטנה הידועה בשמרנותה, ושרוב תושביה היו דתיים. הקדשתי זמן רב ומחשבה רבה להכנת ההרצאה , כיוון שלא רציתי להביך איש מביניהם. לא ידעתי איך הם יקבלו דיון כנה ופתוח בדבר הבעיות הסקסואליות העלולות לנבוע מהטיפולים בסרטן הערמונית.

כשנכנסתי לחדר שבו הייתי אמור להרצות, ראיתי לפני כ- 60 נשים מבוגרות עד זקנות וכמה גברים חובשי כיפה. לא היה לי זמן לשנות את הרצאתי או את אמצעי המחשה שלי.

לאחר שהוצגתי בפניהם, החלטתי לאחוז את השור בשתי קרניו, ואמרתי לקהל:” בדרך כלל דברי מופנים לגברים, אני מקווה שמה שאני עומד לומר לא יביך איש מכיון שהדיאגרמה שאני עומד להראות היא בעלת משמעות מינית.” בשורה הראשונה ממולי ישבה אישה גדולה. היא הסתכלה לי ישר בעיניים ואמרה:” מר לני, אני שמעתי הכל, ראיתי הכל.” ועם קריצה בעיניה היא נתנה את משפט המחץ:” ועשיתי הכל. נא המשך בהרצאתך.”  חייכתי אליה בתודה, והרגשתי איך שהמתח מתפוגג.

התחלתי בהרצאתי. הרצאתי עמדה להמשך כ- 45 דקות. שעתיים לאחר  מכן, אמרתי לקהל שאני חייב לעזוב והזכרתי להם, בפעם המי יודע כמה, שגילוי מוקדם הוא חשוב ביותר ושכל הגברים מעל גיל 50 צריכים לבדוק את רמת ה- PSA שלהם.

כשאספתי את ניירותי שמעתי קול שנישא מעל רעש הקהל המתכונן לעזוב את החדר:” מר לני, איך אני יכולה למנוע את סרטן הערמונית?” נדהמתי.. הנה אני עמדתי כאן ודברתי במשך שעתיים על ההשפעות של סרטן הערמונית על האדם, הטיפולים השונים, הסימפטומים. איפה היא היתה? אולי היא נכנסה רק בסוף?

במקרה אחר, נתתי הרצאה בבית סוהר “כרמל”. האסירים היו מעורבים: יהודים, ערבים ועולים חדשים מרוסיה. העובדת הסוציאלית של הכלא בקשה שאדבר בעברית פשוטה של יום יום. כדי לשמור על קשב הקהל, התרכזתי בבעיות מיניות היכולות לנבוע ממחלה זו. הסברתי שבמקרים רבים גברים יכולים לקיים יחסי מין רק בעזרת ויאגרה. כשאמרתי שויאגרה היא מאוד יקרה, אמר לי גבר ערבי, אחמד שמו:” אל תדאג. אני עומד להשתחרר בעוד כמה ימים ואספק לך כמה כדורים שרק תרצה במחיר של 10 ש”ח לאחד.”. עם מרשם רופא, כדור אחד עולה 50 ש”ח. יתכן שהייתי צריך לקבל את הצעתו ולספק ויאגרה לאנשי קבוצת התמיכה שלי..

אחת מתופעות הלוואי של הניתוח להסרת הערמונית, היא דליפת שתן במאמץ. כלומר, אדם מפריש מספר טיפות שתן כשהוא משתעל, מרים משא כבד וכו’. דליפה כזו לא הטרידה אותי לזמן רב, מכיון שאין דבר שאני יכול לעשות בקשר אליה, ואחרים לא חשים בכך. זה מה שחשבתי..

אחר צהרים אחד, נהגתי לפגישה. זו היתה נהיגה של שעה ורוב הדרך השתעלתי. כשהייתי במעלית, בדקתי במראה ווידאתי שרכסתי את חולצתי וששערי מסורק. לחרדתי, ראיתי כתם גדול ורטוב על קדמת מכנסי. לבשתי מכנסיים בצבע בז’ בהיר והכתם הרטוב נראה בבירור. לא היה דבר שיכולתי לעשות. כשדלת המעלית  נפתחה, עלה בדעתי לנצל את המקרה ולפתוח את הפגישה בנושא של דליפת שתן מתוך מאמץ. בפגישה הייתי מודע  לכך שתשומת לב הנוכחים התמקדה במכנסי הרטובים. חלק היו מאוד נבוכים בשבילי. מבוכה זו נעלמה עד מהרה, לאחר שהסברתי ששכחתי לשים פד דק. מאז אותו יום, בכל פעם שאני משתעל אני לובש מכנסיים כהים או מכנסי ג’ינס ומשתמש בפד.

בגיל 15, כמו בני עשרה אופטימיים רבים   אחרים, התחלתי לשאת חבילת קונדומים בכיס מכנסי. בגיל 18 , החלפתי , בחכמה, את החפיסה הישנה והבלתי פתוחה.

לאחר הניתוח להסרת הערמונית, אשתי ואני נפרדנו. לא היה כל צורך בקונדומים, אלא רק כאמצעי הגנה כנגד איידס. ויאגרה היתה בחירה יותר מוצלחת. חבל שלא היה לי קשר עם אחמד.

כדי לנסות ולהתגבר על הסרטן,  אני לוקח תרופה שיש לה תופעות לואי לא נעימות שונות. מאידך, מאז נטילת התרופה ראשי שהתקרח במהירות, כוסה שוב בשערות וזה מעלה את הדימוי העצמי שלי.

למשחק החיים יש חוקים נוקשים. כל אחד מפרש את החוקים כראות עיניו. זכרו, חוקים אלו ניתנים לשינוי, בייחוד עם ע”י השינוי תוכלו שוב לחייך ולהעריך את הרגעים הקלים יותר.