כריתה רדיקלית של הערמונית

//כריתה רדיקלית של הערמונית
כריתה רדיקלית של הערמונית 2015-07-03T16:09:50+00:00

כריתה רדיקלית של הערמונית
חשוב תמיד לזכור כי הניסיון של האדם ו/או הצוות המטפל בך חשוב יותר מהטיפול בו אתה בוחר.

באם אתה בוחר בניתוח, השתדל לבחור במנתח הטוב ביותר ובעל הניסיון הרב ביותר.

עד לאחרונה, ניתוח היה הטיפול היעיל ביותר ע”מ להיפטר מהסרטן.

בעשר השנים האחרונות פחות ופחות אנשים בארה”ב בוחרים באפשרות זו ויותר ויותר אנשים פונים לאופציות אחרות.

ניתוח אינו מומלץ כאשר קיימת אפשרות שהסרטן יצא את קופסית הערמונית.

בנוסף אין לשקול ניתוח כאשר רמת הגליסון היא 8=4+4 או גבוהה יותר.

רמת PSA גבוהה ומספר גליסון גבוה הם אינדיקציה שהסרטן התפשט.

היתרון העיקרי בניתוח הוא, שהוא מציג אלמנט של ביטחון.

בזמן הניתוח, נבדקת הערמונית לפני שהיא נכרתת. רק כאשר אין כל ספק שהסרטן לא התפשט מחוץ לבלוטה, כורת המנתח את הבלוטה. לאנשים רבים דבר זה הוא בעל חשיבות העליונה. מצד שני אם יש אינדיקציה כלשהי שהסרטן התפשט, המנתח “יסגור” את החולה ולא יכרות את הערמונית.

אני נזכר שמיד לאחר הניתוח, מיהרתי לבדוק שהקטטר מחובר לגופי, זה היה הסימן שהסרטן לא התפשט והערמונית הוסרה.

הצלחה או ריפוי נמדדים בבדיקה תלת חודשית של PSA לאחר הניתוח במשך השנה הראשונה.

בבדיקה יש למצוא שרמת ה- PSA היא אפסית.

במהלך 10 עד 15 שנים האחרונות אי ההצלחה אצל הגברים שעברו ניתוח היה בשיעור של 30%. אי הצלחה, פירושו של דבר שהסרטן הרים ראשו שוב. הוא לא נעלם.

במקרה של אי הצלחה, אפשרויות הטיפול הן, קרינה לאזור האגן או טיפול הורמונלי (ראה תופעות לוואי בפרק המתאים).

משך ההחלמה מניתוח הוא בין 4-6 שבועות. שבוע אחד בבית החולים, הקטטר מוסר כשבועיים עד שלושה שבועות לאחר הניתוח.

במהלך שלושת החודשים הבאים נדרש החולה להימנע מהרמת חפצים או ביצוע עבודות פיסיות קשות.

דרגת השליטה על שלפוחית השתן משתנה מאדם לאדם. לאנשים רבים יש צורך באמצעי הגנה מפני דליפת שתן וזה עשוי להימשך כ- 3 חודשים ואף יותר.

הזמן עד לחזרה לתיפקוד מיני (אם בכלל) יכול להימשך שנה ויותר.

ניתן להיעזר בויאגרה לאחר 6 חודשים מיום הניתוח. אם מורגשת תגובה כלשהי לויאגרה, ניתן להניח שהעצבים נשמרו בשלמותם או בחלקם.

השפעות הלוואי העיקריות של הניתוח הן בעיות בתפקוד המיני (העדר או קשיים בזקפה) וחוסר שליטה בשלפוחית השתן. בעיות בתפקוד המיני נובעות מהעובדה שהמנתח לא הצליח לשמר את העצבים השולטים בזיקפה.

העדר שליטה מוחלט ותמידי על שלפוחית השתן הוא נדיר יותר, אבל לרוב הגברים יש בעיות של דליפת שתן, במיוחד במהלך התעוררות מינית, במאמץ כמו: בהרמה, שיעול, התעטשות או צחוק.

ידוע גם על התכווצות (התקצרות) הפין אצל רוב הגברים כתוצאה ממצבו הרפוי במהלך חודשי הריפוי הממושכים ואי שימוש בהזדקפות הפין.מצב זה ניתן לתיקון על ידי שימוש בתרופות כגון ויאגרה או אמצעים מכניים ידניים זמן קצר לאחר הניתוח.

מומלץ להעלות שאלות אלו בפני הרופא שלך מאחר ועובדה זו כמעט ואינה מועלית (אם בכלל) לפני הניתוח.